עלונים שיווק וקידום מכירות בע"מ נ' בן ארוש ואח'

החלטה

לפניי בקשה לחיוב המשיבה (התובעת) בהוצאות המבקש. העילה הנטענת לחיוב היא, כי המשיבה ציינה בשוגג את שם המבקש כנתבע בכתב התביעה במקום את שמו של אחר, מר ליאור יחיאל תוך הסבת עגמת נפש והוצאות למבקש.

המשיבה הגישה תביעה כספית בסדר דין מהיר כנגד שני נתבעים ובהם נתבע ששמו כשם המבקש. אין חולק כי ציון שם זה נעשה בטעות. לאחר מכן, תיקנה המשיבה את הטעות וביקשה כי חלף שם המבקש יבוא שמו של נתבע אחר, מר יחיאל ליאור.

המשיבה המציאה למבקש עותק כתב התביעה. לטענת המבקש, גרם הדבר למבוכה ומהומה. המבקש פנה לעו"ד והלה פנה אל ב"כ המשיבה לצורך בירור העניין וביקש למחוק את שם המבקש מכתב התביעה ואף לשלם למבקש הוצאות בסך 3000 ₪ בגין הנזקים (הנטענים) שנגרמו למבקש עקב דוורו השגוי של כתב התביעה.

המשיבה טוענת כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר לאימות עובדותיה. לגופו של עניין, עמדת המשיבה היא כי בקשה זו מהווה ניסיון לעשות "רווח מהיר" על חשבונה. המשיבה טוענת כי מקרה זה הוא מקרה פשוט של טעות סופר ותו לא. טעות זו תוקנה מיד עם היוודע דבר הטעות למשיבה. לטענתה, אין ספק כי המבקש ידע מיד, למקרא כתב התביעה, כי מדובר במקרה של טעות בזיהוי. עוד נאמר כי אילו היה המבקש פונה למשיבה או ב"כ ומציין את דבר הטעות בזיהוי היה בכך כדי להקטין את נזקיו הנטענים. מסיבות שאינן ברורות למשיבה, בחר המבקש לפנות לעו"ד ובכך להעצים את נזקיו. עוד נאמר כי לא הוצגו כל סימוכין לנזקיו הנטענים של המבקש. המשיבה טוענת כי גם הטענה בדבר עוגמת הנפש שנגרמה עקב קבלת כתב התביעה אינה מגובה בתצהיר.

בתשובה לתשובה נאמר כי רעיית המבקש התקשרה למשרד ב"כ המשיבה וניסתה להעמידם על דבר הטעות בזיהוי בכתב התביעה אולם משלא אירע דבר במענה לפנייה לא נותרה ברירה אלא לפנות לעו"ד לצורך טיפול בעניין. המבקש טוען כי המצאת כתב התביעה נעשתה על דרך של הנחתו בבניין המגורים תוך שכל עובר במקום יכול היה לעיין בפרטי כתב התביעה. לעניין הנזקים הממוניים שנגרמו, מצרף המבקש קבלה על סך 750 ₪ בתוספת מע"מ עבור הוצאותיו המשפטיות.

דיון והכרעה

אין חולק כי המשיבה שגתה בכך שלא זו בלבד שציינה בכתב התביעה את שם המבקש אלא הגדילה לעשות והמציאה את כתב התביעה למענו של המבקש. ניתן לטעמי לצפות, גם מבלי לקבל ראיות בעניין זה, כי אדם המקבל כתב תביעה לפתח ביתו, גם אם מדובר מבחינתו בתביעה משוללת כל יסוד, יהיה נרעש ונרגש נוכח שרבובו לתביעה משפטית. עם זאת, וכפי שעולה מפסיקת בית המשפט העליון בעניין, ספק אם ניתן לאתר את המקור הרעיוני בחיוב בעל דין בהוצאות בעל הדין היריב בדיני הנזיקין (ראו ע"א 2617/00 תנובה בע"מ ואח' נ' הרשות המוסמכת למתן רישיונות יבוא – משרד התעשיה המסחר (לא פורסם, ניתנה ביום 30.6.05; סעיף 14 להחלטה).

עוד עולה מן התצהיר התומך בתשובה לתשובה, כי המבקש אכן עשה ניסיון לייתר פנייה לבימ"ש באמצעות פנייה (ע"י רעייתו) למשרד ב"כ המשיבה אך ללא הועיל. בנסיבות אלה, דומה כי פנייתו של המבקש לעו"ד לצורך טיפול פורמאלי בעניין אינה חורגת מן הסביר והמצופה בנסיבות אלה. נמצא, כי עצם שרבובו של המבקש לכתב התביעה ללא כל יסוד והמצאת כתב התביעה לידיו תוך אילוצו לפנות לעו"ד על מנת לפתור את הבעיה שנוצרה מצדיקה כשלעצמה פסיקת הוצאות וזאת גם אם נקבל את טענת המשיבה כי פעלה לתיקון המעוות ללא כל קשר לפניית בא כוחו של המבקש.

כפי שנקבע בע"א 2617/00 הנ"ל, סכום ההוצאות כשלעצמו כפוף לאמות מידה של סבירות, הכרחיות ומידתיות. לפיכך, לאחר שנתתי דעתי לכלל נסיבות העניין וטענות הצדדים, אני מחייב את המשיבה לשלם למבקש הוצאות בסך 1200₪.

ניתנה היום, כ"ה ניסן תשע"ב, 17 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: